אודות יריד המזרח

יריד המזרח – אזור בילוי משפחתי צמוד לנמל תל אביב

יריד המזרח נקרא כך משום שבשנות ה30 של המאה הקודמת, מבני הבאוהאוס הלבנים הצמודים לנמל מכיוון צפון מזרח היו למעשה יריד רחב ידיים שהציג תוצרת מגוונת מכל העולם. ביריד נפגשו יצרנים וצרכנים מכל קצות העולם. במבני היריד התארחו ארצות רבות כמו - בריטניה, ברית המועצות, לבנון, פולין, בולגריה, צרפת, קפריסין, איטליה, בלגיה, תורכיה, יוון, בולגריה, נורווגיה, שוודיה, שווייץ, רומניה וצ'כוסלובקיה.
במסגרת המתחם הססגוני שנקרא "יריד המזרח" נערכו כמה מן האירועים התרבותיים החשובים של אותה עת כמו למשל שידור הרדיו העברי הראשון בישראל או הקונצרט הראשון של התזמורת הפלהרמונית הישראלית.
היום, מציע מתחם יריד המזרח חווית בילוי לכל המשפחה, מסעדות, שופינג, תערוכות, פעילויות ספורט, גני שעשועים לילדים ומופעים פתוחים לקהל הרחב באמפיתאטרון הטריבונה.


"יריד המזרח" – האירוע הציבורי הגדול ביותר בתקופת המנדט הבריטי – היה יריד מסחרי ראשון מסוגו שנערך בעיר העברית הראשונה תל-אביב. מה ייחד אותו? היריד כיוון גבוה ובגאווה צברית הזמין את העולם כולו לקחת בו חלק, והיה לאירוע בינלאומי. מאיר דיזינגוף, ראש עיריית תל-אביב דאז, עמד בטקס פתיחת היריד הגדול, בשנת 1932, בירך על המוגמר ואמר: "תל-אביב היא מרכז העולם".

 
והחלומות השאפתניים התגשמו – היריד זכה להצלחה גדולה. זימונם יחד של נציגים מארצות המזרח המתעורר עם מי שבאו ממדינות אירופאיות משגשגות התגלה כרעיון מבורך ומוצלח. קיום היריד אחת לשנה היה לעניין של מסורת. העיר המתפתחת והנבנית הפכה במפתיע למרכז בו התקיימו ירידים בינלאומיים, שמשכו אליהם את הציבור ואת הסוחרים אשר נהרו מכל עבר.


מקור: ויקיפדיה

היריד המבוקש תפקד כקרנבל מרגש וססגוני, המשלב מסחר וקידום עסקים עם הנאה ובילוי. עיריית
תל-אביב והסוכנות היהודית הטיבו להבין את חשיבות היריד כנקודת חוזק כלכלית ותדמיתית של היישוב העברי בארץ ישראל והשקיעו מאמצים רבים בהפקתו, קידומו והפצת הבשורה בגולה.
 
אבל לא רק מסחר ער ושוקק היה ב"יריד המזרח". האירוע סיפק לישוב העברי ולקברניטיו אפשרות להתחככות עם אנשי העולם הגדול, קידם בצורה משמעותית במיוחד את הצלחת התוצרת המקומית בארץ ובחו"ל, והפך להיות נכס דיפלומטי וכלכלי. ממשלת המנדט נרתמה אף היא וסייעה לפרויקט. אפילו המשורר נתן אלתרמן התרשם וכתב על היריד וההכנות לקראתו.
 
שנות הקסם
הכל התחיל כבר ב-1923 ביריד המזרח הקרוב שנערך ב"מועדון הציוני" בשדרות רוטשילד. הייתה זו יוזמה עסקית של שלמה יפה, אברהם אידלסון ואלכסנדר יבזרוב-עזר – מחברת "מסחר ותעשייה" – שהגו תערוכה בה יוצגו ויימכרו מוצרים מתוצרת הארץ לקהל המקומי. כשראו כי טוב החלה חשיבתם להתרחב והיוזמה להקים יריד בינלאומי קרמה עור וגידים. מסעות פרסום רחבי היקף הושקו באירופה וקראו לבעלי עסקים להצטרף ליריד המזרח התל-אביבי. ההיענות הייתה עצומה, שטחי תצוגה נמכרו כלחמניות חמות וההתלהבות אף הלכה וגדלה מיריד ליריד ומשנה לשנה.
 
יריד 1932 היה הראשון שכונה ומותג כ"יריד המזרח" ושהתגאה בסמל המסחרי האטרקטיבי והמוכר "הגמל המעופף", אשר עוצב ליריד במיוחד על-ידי אריה אלחנני האדריכל הראשי. ביריד זה, הראשון להיות בינלאומי, ביקרו קרוב ל-300 אלף איש, והירידים שבאו לאחריו נחלו אף הם הצלחה שרק הלכה והתעצמה. מאות אלפי יהודים, ערבים, אנגלים ותיירים פקדו את הירידים, וכמובן גם אורחים רמי דרג ומכובדים כמו ראשי עיריות יפו וירושלים הערבים, והנציבים העליונים הבריטים: הרברט סמואל, הרברט פלומר, ג'ון צ'נסלור וארתור ווקופ.


מקור: ויקיפדיה
 
באוגוסט 1933, שנה לאחר השקתו, הונחה אבן הפינה לאתר הקבע של יריד המזרח. נדמה שגם למיקום הייחודי של "יריד המזרח" חלק בהצלחתו. הבריטים הקצו בעבורו שטח של מאה דונם על גדות הירקון, ואפשר שבכך סימנו למעשה את תחילת דרכו של נמל תל-אביב, שנפתח מספר שנים לאחר מכן והיה לנמל פעיל ומשגשג במיוחד.
לתכנון היריד במתחמו החדש נבחרו שניים מבכירי האדריכלים בארץ – אריה אלחנני וריכארד קאופמן. קאופמן היה אמון על התוכנית האורבאנית של היריד. הוא בנה את ארמון "תוצרת הארץ", שהיה הביתן המפואר והגדול ביותר מבין בנייני התערוכה וזכה למראה מקורי ומעורר גאווה של אוניית ענק. אלחנני הופקד על ריכוז תוכניות הבינוי והעיצוב, והעניק את המגע העיצובי שלו גם לפסלי חוצות (ביניהם פסל "הפועל העברי" שנבנה על ידי אלחנני וניצב במקום גם כיום, "פסל אשת לוט", "פסל הזורע", "פסל הצבי", "פסל האישה", ועוד). העיצוב כלל גם פנסים חדישים ומסוגננים, ספסלים מקוריים וגינון מושקע במיוחד. כיכר כניסה ראשית נבנתה – כיכר פלומר שמה.
 
מיטב אדריכלי היישוב התגייסו למפעל החשוב של הקמת מתחם "יריד המזרח". כל אחד מהם הופקד על ביתנה של אחת מהארצות המתארחות והעניק לו מראה ייחודי משלו כחלק מהתוכנית הכוללת. בריטניה ומושבותיה זכו לקומפלקס ביתנים שלם שלעיצובו מונה האדריכל המקומי יוסף נויפלד בהסכמת הבריטים, אקט שהתפרש כביטוי לכבוד והערכה שרחשו הבריטים לאדריכלות המקומית.
 
ב-26 באפריל 1934, וכחלק מחגיגות חצי היובל לייסוד העיר תל-אביב, נפתח "יריד המזרח" במתחם החדש שהוקצה לו במגרשי התערוכה שבקצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף. אירוע הפתיחה החגיגי נערך במעמד הנציב העליון ארתור ווקופ. ביריד השתתפו 30 מדינות והגיעו אליו כ-600,000 מבקרים במשך שישה שבועות. היו אלו נתונים פנטסטיים בהתחשב בתקופה עליה מדובר, הרבה לפני קום המדינה וזמן קצר בטרם פרוץ מלחמת העולם השנייה.
 
אחרית דבר
ב־1936 התקיים היריד הבינלאומי שוב, אך הדי המלחמה המתגעשת על אירופה ועל העולם כולו חדרו אליו וגרמו לאירועים רבים שתוכננו בו שלא להתקיים ולמציגים רבים שעמדו להגיע אליו לבטל את השתתפותם. היריד הביא להפסדים כספיים לחברה המארגנת ועם נעילתו לא ידע איש אם ומתי ישוב להתקיים. ובאמת, הירידים הבאים לא יצאו אל הפועל מפאת מלחמת העולם השנייה, ויותר לא נערכו עוד ירידים במקום.
 
 
מסורת "יריד המזרח" חודשה רק לאחר קום המדינה וכחלוף שנים רבות, בשנת 1959, עם הקמת מתחם גני התערוכה. אולם אופי הירידים השתנה, מתכונתם צומצמה ואף יומרותיהם היו ללא ספק צנועות בהרבה.
 
לחדש ימינו כאן כקדם
בחלוף השנים ובאין ירידים הוזנח המתחם והפך לאזור בו פעלו באפרוריות בתי מלאכה ומוסכים. מבני היריד נהרסו והתפוררו בחלקם, יצירות האומנות והפסלים נעלמו (למעט פסל "העובד העברי" ששוחזר).

בחודש יוני בשנת 2013 הושק פרויקט יריד המזרח המחודש, במיקום המקורי של היריד המיתולוגי, בין קצה פארק הירקון לרצועת החוף של תל-אביב-יפו. הפרויקט, המשותף לעיריית תל אביב יפו ולחברת "אתרים", הוא מתחם מוביל בתרבות הבילוי והפנאי בישראל ובו שפע של פעילויות ואטרקציות לכל המשפחה.


 
אנקדוטות היסטוריות סביב "יריד המזרח"
  • לקראת פתיחת היריד הקימו הבריטים נמל תעופה בסמוך ללוד, לימים נמל התעופה בן-גוריון.
  • ביריד הראשון הופעלה לראשונה בארץ ישראל תחנת רדיו ששידרה בשפה העברית, ארבע שנים לפני שהחלו שידורי רדיו סדירים בארץ ישראל באמצעות קול ירושלים.
  • בדצמבר 1936 נערך באחד מבנייני היריד הקונצרט הראשון של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של ארטורו טוסקניני.
  • במלחמת העולם השנייה הופקע המתחם על-ידי הצבא הבריטי והפך לבסיס אימונים בו נערכו בין השאר אימוני כ"ג יורדי הסירה. במלחמת העצמאות שימשו המבנים של המתחם כמחסנים צה"ליים.
22
ינואר
<ינואר 2019>
אבגדהוש
30כל המשפחה אוכלת איטלקי ב"לנדוור" -מבצע שווה עד ה 31.12 !
סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
31כל המשפחה אוכלת איטלקי ב"לנדוור" -מבצע שווה עד ה 31.12 !
סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
1סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ2"נפגשים"- סדרת הרצאות פתוחות לקהל הרחב בנמל תל אביב והכניסה חופשית
Global Design Tour
סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
3סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ4סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ5סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
6סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ7סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ8סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ9"נפגשים"- סדרת הרצאות פתוחות לקהל הרחב בנמל תל אביב והכניסה חופשית
זיו קורן עולם הפוטוג'ורנליזם – עיתונות מצולמת
סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
10סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ11סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ12סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
13סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ14סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ15סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ16"נפגשים"- סדרת הרצאות פתוחות לקהל הרחב בנמל תל אביב והכניסה חופשית
סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
17סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ18סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ19סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
20סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ21סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ22סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ23"נפגשים"- סדרת הרצאות פתוחות לקהל הרחב בנמל תל אביב והכניסה חופשית
דניאל חסון – עשה ואל תעשה בעיצוב הבית
סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
24סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ25סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ26סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
27סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ28סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ29סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ30"נפגשים"- סדרת הרצאות פתוחות לקהל הרחב בנמל תל אביב והכניסה חופשית
אירה דולפין – הספורט כדרך חיים
סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
31סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ1סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ2סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
3סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ4סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ5סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ6סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ7סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ8סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ9סדרת הרצאות בכניסה חופשית "נפגשים" חודשים דצמבר עד מרץ
מועדון לקוחות

מועדון לקוחות

שם מלא
דוא"ל